<h1>ארחות חיים הלכ' חמץ ומצה סימן ס"ג</h1>
<h2>דף לג.</h2>
ועל דגן שצמח מלחלוחית הארץ כתב הר"פ ז"ל שר' יחיאל ז"ל אומר שזה חמץ גמור דהיינו דקא אמרי' פרק כל שעה דמחמיץ במחובר שפעמים שהחמוץ שקורין גירמינא"ר בא בעוד שהתבואה מחוברת מרוב הגשמים שיורדי' בעת הקציר ופעמי' שבא בתלוש ואם ימצא אותו מעורב יברור אותו יפה שיהיה ששים מאותו שלא צמח ואע"ג דהוי יבש ביבש משום דיהיב טעמא בשעת אפיה וגם צריך שתהא האפיה קודם הפסח דאי בפסח כל שהוא אסור ע"כ טוב להזהר שלא יהיה בו שום מאותו צמח מעורב בתבואה לפי שפעמים אופין מצות תוך הפסח ולא דמי לבשר מליח ישן שאוכלין תוך הפסח דהתם אפילו נשאר שם מעט חמץ בעין על הבשר מ"מ מעבירין אותו כשמדיחין הבשר כדי לבשלה אבל הכא כשהוא מעורב תוך התבואה אותה התבואה שצמחה הרי היא לעולם שם לפי שמתערבת בתוך הקמח בשעת הטחינה ושוב אי אפשר להפרידה ועל זה אין לאכול בשר מליח צלי בפסח ואם לא שידיחו אותה קודם עכ"ל.
